מה ההלכה אומרת ביחס לרבה או מקדשת חופה? האם אישה יכולה לערוך חופה הלכתית "כדת משה וישראל"?

ההחלטה המהותית הראשונה שתקבלו ביחס לחופה שלכם, היא מי תהיה הדמות שתוביל ותנחה את החופה, ואתכם/ן בדרך אליה? מי יהיה איתכם/ן בתהליך המקדים, בתקופה הרגישה שלקראת החופה? 

נתחיל מהסוף: לפי ההלכה היהודית, מי שמבצע את הקידושין הוא החתן עצמו, ומי שנותן את התוקף ובכך "מקיים" את הקידושין, הם העדים, ולא סמכות דתית כלשהי. אי לכך, אין משמעות הלכתית למגדר או להסמכה של עורכת או עורך החופה.

מבחינת המקורות ההלכתיים היהודיים, מימי המשנה (מאה 2 לספירה) ועד לתקופת האחרונים (מאה 16 ואילך), שאלת דמותה או דמותו של עורכ/ת החופה, כמעט שאינה קיימת, מכיוון שדמות זו אינה מהותית עבור שאלת התקפות ההלכתית של הנישואין.

עם הקמת מדינת ישראל, נקבע שתחום הנישואים והגירושים יהיה בסמכות הרבנות הראשית, אשר קבעה בשנת 1950 שרק מי שהוכר או הוסמך רשמית על-ידה, יוכל לערוך טקס נישואין במדינת ישראל. מכאן, שזוהי שאלה אישית, פוליטית וחברתית ולא הלכתית. 

בשורה התחתונה: מבחינה הלכתית, עורכת החופה יכולה להיות כל דמות שהזוג בוחר, כל עוד יש לה את הידע וההבנה הנדרשים בסדר ובהלכות החופה. מבחינה אישית, חשוב להרגיש שיש חיבור שיאפשר שיח פתוח ונעים לאורך תהליך הליווי, כך שניתן יהיה לשאול ולפתוח הכל בחופשיות במפגשים המקדימים לחופה. לצד השמחה וההתרגשות, ההכנות לאירוע החתונה מעוררות איתן לא פעם גם מתחים וקונפליקטים זוגיים או משפחתיים. טוב שיש עם מי לפתוח את הדברים ולהתייעץ. חשוב שעורכת החופה תוכל להחזיק את המורכבות הזו גם בטקס עצמו, ברגישות.

מעוניינים/ות להתייעץ בנוגע לאופי החופה? לקבל הפנייה למידע נוסף? תרגישו חופשי לפנות אלי.

פוסטים נוספים בבלוג

שירה וברכות

ברכה לקבלת ספר תורה בבית הספר

קבלת ספר התורה בבית הספר, לרוב בכיתה ב', הוא רגע מרגש שאני עוד זוכרת בעצמי כתלמידה. אני זוכרת את עטיפת הבד הרקומה ואת הטקס עם ההורים באולם הספורט, את המעבר בשער המקושט.

לפוסט המלא >
הגות

מי מספר את הסיפור שלנו? מחשבות על שייכות, ריבונות תרבותית ואחריות לדור הבא

אני נזכרת בכלה אחת, אהובה במיוחד. באחת הפגישות לקראת החופה היא אמרה לי שמשהו פתאום הסתדר לה. שהיהדות, התרבות היהודית, הדבר הזה שתמיד ידעה באיזשהו מקום שהוא קשור אליה, פתאום הרגיש לה באמת שלה. נחנקתי.

לפוסט המלא >